כך התחלנו

ראשית המסע ליוזמת הגדת השואה והתקומה, כפי שמתארת מיה גולדנברג מובילת היוזמה:

“.. מסוג התחושות החזקות שתופסות אותך בבטן. לא תמיד מוגדרות רעיונית או מילולית, לא תמיד ממוקדות.

בפברואר 2010, חודשים ספורים לאחר מותם בחיפה של הוריי עליהם השלום, ניצולי שואה גיבורים, קלטה את עיניי מודעת עיתון קטנה בנובי קרקובסקיה, בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל. אוגניה (גנה) רוטר ז”ל, ניצולת שואה וגיבורה שחיה בתל אביב, כתבה כי היא חשה שהזמן הביולוגי שלה ושל שאר הניצולים, הולך ואוזל. מודאגת וחרדה כתבה גנה כי מסר הגבורה והניצחון לדורות הבאים, מסר שבלבו ערך חיי האדם, לא קיים ולא בא לידי ביטוי בטקסים ובכתובים.

החיבור שלי למילותיה היה מיידי. כבתם של פרטיזן מפינסק (רוסיה הלבנה), ושורדת מחנות ילידת קרקוב שבפולין, הבנתי בדיוק על מה הלינה הגב’ רוטר. הרי את הפיזמון שמעתי כבר בבית הורי ז”ל, בגרסאות אלו ואחרות.

מילותיה של הגב’ רוטר ובעיקר העיתוי שבו נאמרו, היכו בי בעוצמה, יוזמת הגדת השואה והתקומה החלה להתגלגל, על ציר הזמן והמהות שבין תל-אביב-ישראל לטורונטו-קנדה.

מאז, הכול התרחש במהירות: פגישה עם הגב’ רוטר בתל אביב, מרתון פגישות אישיות להקמת צוות חשיבה והיגוי, תכנונים וחששות, ואתם מערבולת רגשית. היעד התחיל להתהוות כבר בפגישות המקדימות: קידומה של מסורת חדשה בחברה הישראלית ובתפוצות, מסורת שנתית משפחתית ולאומית של קריאה בהגדת השואה והתקומה.

סביב ליוזמה התגבש צוות אקלקטי של מתנדבים, מסורים וחדורי מוטיבציה. ערכנו דיונים, ראיונות, פגישות, וקבוצות מיקוד. אחדים סיירו במוזיאוני שואה מובילים בעולם. בתום שנתיים וחצי של תהליך מעמיק של לימוד ודיון נחתם מסמך אסטרטגי מכונן, שמהותו – החזון ויישומו.”

אנו מזמינים אתכם להצטרף למסע חובק ישראל ותפוצות, מסע לכינון מסורת חדשה עבור הדורות הבאים אשר לא יכירו ניצולי שואה או את צאצאיהם. מסע לשימור הזיכרון האותנטי של הניצולים, מסע למען יצירת עולם שמכבד את ערכי האדם, את כבודו ואת זכויותיו הבסיסיות.

אנו מזמינים אתכם להצטרף כחברים ושגרירים למיזם . היו שגרירים של החזון ברשתות החברתיות או בכל פורום אחר. רק בידינו, אלו שחיינו בצלם של הניצולים ושל הווייתם, הכוח לזרוע את זרעי המסורת החדשה כלקח מוסרי וערכי מאירועי השואה.

אנו המתנדבים פועלים במלוא המרץ למען יצירתה של הגדת השואה והתקומה בעזרתכם ובעזרת רבים נוספים. אנו ממשיכים ופועלים  להטמעתה בחברה הישראלית ובתפוצות, במסגרות החינוכיות השונות, בתנועות הנוער, בצה”ל, בעיר ובמושב, בקרב וותיקים ועולים, בקרב חילונים ומסורתיים, בקרב בוגרים וצעירים. כולנו שותפים. מטרתנו היא כי בסוף התהליך המסורת החדשה תאומץ באופן ממלכתי, תוך קביעת יום בשנה בו תקרא ההגדה בבתים, בקרב משפחות ובטקסים ממלכתיים.

חובה מוסרית מוטלת עלינו – לשאת את המסר של הניצולים ולבטא את תחושותיהם האותנטיות. חרדתם משיכחת המסר החשוב של ערך האדם ואוניברסליות הקיום, היא צוואתם החיה לדור שגדל אתם, לידם ולצדם. אנחנו הדור שעליו לעשות מעשה, לפני שיהיה מאוחר מדי, והמשימה מונחת לפתחינו.