מטרת היוזמה היא לכונן מסורת חדשה לזכר אירועי השואה והתקומה, שתוטמע בקרב החברה הישראלית והתפוצות באמצעות גיבושו של סיפור משותף לעם היהודי כולו. הסיפור יהיה בעל רלוונטיות מקומית ואוניברסלית חוצת-דורות.

האמצעי להגשמת המטרה הנו גיבושו של מסמך, בהשראת הגדת הפסח, שיספר על השואה ועל התקומה, תוך הדגשת הערך האוניברסלי של זכויות האדם באשר הוא אדם. המסמך יישען על שני אדנים – זיכרון העבר והמסר הערכי שיונחל לדורות הבאים.

המסמך יהווה בסיס לטקס שנתי, בעל צביון משפחתי-אינטימי. טקס כזה יתווסף לאלה הקיימים כבר כיום במסגרות השונות, במטרה להטמיע את המסורת החדשה בדורות הבאים, ולצרוב את סיפור השואה ואת לקחיה הן בתודעה האישית והן בציבורית.

אנו, הדור שגדל בצלם של הניצולים, נושא על כתפיו את אתגר העברת הזיכרון לדורות שלא יזכו לפגוש את הניצולים או את ילדיהם. לפיכך, מוטלת עלינו מחויבות אינטלקטואלית–מוסרית ראשונה במעלה ליצור “זיכרון חי” בדמות מסורת שנתית. מסורת זו, תכלול את הידע ואת זיכרון השואה והתקומה, באמצעות סיפורי ההישרדות, האומץ וההתמודדות שהנחילו לנו הניצולים, תוך שימור החוויה הרגשית האותנטית.

הגשמת החזון מציבה בפנינו מספר אתגרים:

1. יצירת סיפור חוצה גילאים, עדות ותפוצות, שמובל ע”י ערך זכויות האדם, ויהיה רלוונטי עבור הדורות הבאים

2. בירור משמעות הזהות היהודית במאה ה-21, ויצירת חזון עדכני שלה מתוך הכרה עמוקה של העבר ושל ההווה וכן צפייה קדימה אל העתיד.

3. מימוש השליחות שהטילו עלינו הניצולים להנחיל את זיכרון העבר לדורות הבאים, ושימור חווייתם הרגשית האותנטית, תוך זיקוק משמעות ההישרדות. זאת תוך גילוי כוחות אישיים, גבורה ותושייה – לצד האומץ בתקומה ובבניית החיים לאחר השואה.

משימת הדור שלנו:
גיבוש זהות יהודית עדכנית ברוח הלקחים המוסריים הנגזרים מאירועי השואה והתקומה.